"הלוואי ויכולתי להחזיר"

"במשך שבועות נאלצתי לבחור – בין תרופות לילדים לבין קניות לשבת. לא העזתי לבקש. לא רציתי שירחמו עלינו. אבל אז, ביום חמישי אחד, דפק מישהו בדלת – עם חיוך, כיפה גדולה על הראש, ושקי מזון מלאים כל טוב."

"לא שאלתם שאלות. לא חקרתם. רק נתתם – בכבוד, בצנעה, ועם תחושת שליחות. אפילו הילדים הרגישו שזה לא 'תרומה', אלא אור שבא מהלב."

"אני לא יודעת איך להחזיר לכם. אולי רק בכך שאספר את הסיפור שלי, כדי שאחרים ידעו – יש למי לפנות. תודה לכם, עזרת אחים, שעזרתם לנו לא רק לשרוד – אלא לשמור על הכבוד שלנו."